גזר דין בתיק ת"פ 42/10

1.         הנאשם הואשם בביצוע שתי עבירות של העסקת עובדים זרים בלא היתר כדין, בניגוד להוראות סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991: עבירה אחת מיום 15.5.05, והשניה  - מיום 1.6.05.

ביום 13.11.11 ניתנה הכרעת דין מפורטת לפיה אף שהנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יינתן צו מבחן בלא הרשעה, בשל נסיבותיו המיוחדות של הנאשם. לאחר מכן הוגשו טיעונים בכתב לעניין העונש.

2.         טענות הצדדים

            המאשימה ביקשה להשית על הנאשם קנס בגובה 70,080 ש"ח, מאחר שלנאשם שתי עבירות קודמות מלבד העבירות הנוכחיות מושא הליך זה.  כמו כן, מאחר שהעבירה נעברה במסגרת עיסוקו של הנאשם יש להשית על הנאשם קנס המשקף את חומרת מעשיו.

            מנגד, ביקש הנאשם לחזור להסדר הטיעון שהציעה המאשימה עוד ביום 2.1.11, לפיו הנאשם יודה בעבירה המיוחסת לו, ויישא בקנס בסך של 10,000 ש"ח. לטענתו, מאחר שהודה בעבירות המיוחסות לו ואף הביע חרטה על מעשיו, אין זה מוצדק כי המאשימה תחזור בה מהסדר הטיעון אך בגלל בקשתו כי לא יורשע בעבירה חרף הודאתו. הנאשם הדגיש כי מצבו הכלכלי, המשפחתי והבריאותי קשה, וכי הטלת הקנס תכביד עליו עד מאד.

במאמר מוסגר אוסיף כי על אף שלבקשת הנאשם ניתן בעניינו תסקיר קצין מבחן(ע' 4 ש' 17), שבו הומלץ להשית עליו שירות לטובת הציבור בבית חולים (נספח א לבקשה מיום 5.7.11), לא התייחסו הצדדים, בטיעוניהם לעונש, לאפשרות זו כדרך לריצוי העונש. על כן לא נדרש לכך גם אנו.

3.         דיון והכרעה

המשפט הפלילי מגדיר התנהגות אסורה, וקובע סנקציה בצידה. הסנקציה נועדה להבטיח קיומה של הנורמה, ולגרום לכך שההתנהגות שמבקשים למנוע, אכן תימנע. בדרך כלל קובע המחוקק סנקציה מקסימלית, ומעניק שיקול דעת לשופט לקבוע את הסנקציה הספציפית שעל הנאשם האינדיבידואלי לשאת. השיקולים שרשאי וחייב השופט לשקול רבים ומגוונים, והם כוללים שיקולי הרתעה כללית ואינדיבידואלית, ושיקולי מניעה ותגמול. על השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, ולמצוא את האיזון הנכון בין הגורמים השונים, ואת המינון הנכון של כל גורם במרשם הסופי (ע"פ 150/87 צ'ייקובסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 492, ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 421, 423).

            אכן, מקובלות עלי טענות המאשימה כי העבירה של העסקת עובדים זרים בלא היתר הינה עבירה מינהלית וכלכלית במהותה, ולפיכך, יש להטיל קנסות גבוהים על מי שעבר עבירות אלה, כדי להפוך את התופעה של העסקת עובדים זרים שלא כדין ללא כדאית (ראו למשל הע"ז 1015/10 מדינת ישראל נ' פוקס מרק, ניתן ביום 17.5.11).

            כמו כן, במסגרת עסקת הטיעון הציעה המאשימה כי הנאשם יורשע ואז יושת עליו קנס נמוך בשל מצבו הכלכלי (ע' 4 ש' 14, ע' 6 ש' 20-24). עסקת הטיעון מהווה "עסקת חבילה" על כל רכיביה, ומשסירב הנאשם לחלקו בעסקה, היינו - להרשעה, אין הוא יכול עוד לבקש כי יושת עליו הקנס שנקבע בעסקה. כך גם פסק בית המשפט העליון:

            " הטענה, כי נאשם קונה לעצמו חזקה בעונש שהוצע לו במסגרת הצעה אותה דחה שוללת כל משמעות ממוסד עיסקת הטיעון, כפי שהוא מוכר במשפטנו (וראו: ע"פ 532/71 בחמוצקי נ' מדינת ישראל, פ"ד כו (1) 543). אכן, הסכמים יש לקיים, אולם עיסקת טיעון אינה אופציה הניתנת למימוש בכל עת, לפי רצון הנאשם. משבחרו העותרים לחזור בהם מעיסקת הטיעון לה הסכימו בתחילה  וגילו כי עשו מיקח טעות, אין להם להלין אלא על עצמם. (דנפ (עליון) 5035/99 בנימין דורפמן ואח' נגד מדינת ישראל, (ניתן ביום 23/01/2000) ההדגשה הוספה ד.פ.)   

            לפיכך, יש לדחות את טענת הנאשם כי יש להשית עליו את הקנס הקבוע בעסקת הטיעון. אציין כי הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, אף כי לא היתה הסכמה לגבי הסדר הטיעון (ראו פרוטוקול מיום 3.3.2011).

זאת ועוד. כפי שצויין לעיל, לנאשם עבירות קודמות מלבד העבירות מושא כתבי האישום. אמנם בסופו של יום הנאשם לא הורשע בעבירות על אף שביצע אותן (הכרעת הדין מיום 13.11.11). עם זאת,  קנס בסך של 10,000 לשתי העבירות יחדיו, כפי שהוצע בעסקת טיעון, אינו משקף את המגמה הנשקפת מפסקי הדין בעניין זה (ראו למשל: עפ (ארצי) 1001/01 מדינת ישראל נגד ניסים נפתלי, פדי לח (1) 145, להלן - "עניין נפתלי") . לפיכך, מצד הדין, יש מקום להשית על הנאשם עונש אשר ישקף את חומרת המעשים, וימנע חזרה נוספת על עבירות מסוג זה.

4.         על אף האמור לעיל, סבורני, כי בעניינו מתקיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים את הפחתת הקנס חרף השיקולים האמורים לעיל. כך נאמר בעניין נפתלי:

מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים ללא היתר, בלי הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים, דבר שאינו קיים במקרה דנן.

כפי שפורט בהרחבה בטענות הנאשם וכן בתסקיר, מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע. אין בידיו נכסים, דירת מגוריו נמכרה, והוא גר בשכירות. אשתו נפטרה והוא נותר מפרנס יחידי, ועל שולחנו סמוכים ששה ילדים.

לזכותו של הנאשם יש לומר כי הודה בעבירה, ובכך חסך מזמנם של בית הדין ושל הצדדים. עוד אוסיף כי כיום הנאשם אינו עצמאי ועל כן הסיכוי כי יבצע פעם נוספת עבירות מסוג זה אינו גדול.

5.         משכך, ולאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה,  יש להטיל על הנאשם הקנס בסך של 20,000 ש"ח בגין העסקת עובד זר בלא היתר. הקנס ישולם ב-40 תשלומים שווים. התשלום הראשון ישולם ב-1.5.2012, והתשלומים הבאים ישולמו ב-1 לחודש בכל החודשים העוקבים.